Shabbath
Daf 36a
משנה: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְּמַחַט נְקוּבָה וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֶּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בַכּוּכְלְייָר וְלֹא בַכּוֹבֶלֶת וְלֹא בִצְלוֹחִית שֶׁל פִּיַילְטוֹן וְאִם יָצָאת חַיֶיֵבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַכּוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְייָטוֹן:
Traduction
Une femme ne doit pas sortir avec une aiguille perforée, ni avec un anneau muni d’un cachet, ni avec une chaîne de cou (collare), ni avec un bonnet tordu, coclia'' (251)En forme de colimaçon., ni avec un flacon d’odeur (252)Ci-après, 8, 2.. En cas de sortie, elle est passible d’un sacrifice de péché. Tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres sages, le sacrifice n’est pas dû, si elle est sortie avec le bonnet tordu, ou le flacon d’odeur (foliatum).
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא תצא אשה במחט הנקובה. דאין דרך האשה בכך וכן בטבעת שיש עליה חותם ולאו תכשיטין הן לה דאלו במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם תנן לעיל בריש פרקין דלכתחלה הוא לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת משום דהני כשאר תכשיטין ומשום גזירה דילמא משלפא ומחויא לחברתה אבל הני דמתני' דהכא כמשאוי חשיבי והלכך אם יצאת חייבת חטאת ואמרינן בגמרא התם וחילופיהן באיש שהאיש שיצא במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם חייב חטאת ובמחט הנקובה ובטבעת שיש עליה חותם לא יצא לכתחלה ואם יצא פטור ובין שהוא אומן ובין שאר כל אדם שוין בכך:
ולא בכובליאר. התם בגמרא מפרש מכבנתא והוא בת נפש שקושרת בו מפתחי החלוק וי''מ כמין טבעת עגולה שמסבבת בו ראשה:
ולא בכובלת. הוא כמין קשר שמנחת בו בושם להעביר ריח רע:
ולא בצלוחית של פלייטון. של שמן הטוב כדי להריח:
וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון. דאין אלו אלא משום שמא תטלם להראות לחבירתה ובכל כה''ג לכתחלה לא תצא ואם יצאת פטורה:
יוֹצְאִין בִּתְפִילִּין עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְאֵין יוֹצְאִין בְּסַנְדָּל מְסוּמָּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה 36a דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ. וְזֶה אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ.
Traduction
– Le vendredi soir, vers la nuit, on peut encore sortir ayant les phylactères en tête, mais non avec la sandale chargée de clous. A quoi tient cette différence? C’est que l’on a l’habitude de retirer les phylactères à la nuit (on n’oubliera pas); mais ce n’est pas l’usage pour les sandales.
Pnei Moshe non traduit
יוצאין בתפילין ערב שבת עם חשיכה. ולא חיישינן שמא יהא שוכחן ויצא כך בשבת. אבל אין יוצאין וכו' ומפרש מה בין זה לזה מפני שהתפילין דרכו לחלצן בשחשיכה ולא יבא לשוכחן אבל סנדל המסומר אין דרכו לחלוץ מיד משחשיכה ושמא ישכח ויצא כך משחשיכה:
אֵי זֶהוּ קַמֵּיעַ מוּמְחֶה. כָּל שֶׁרִיפֶּה בוֹ וְשָׁנָה וְשִׁילֵּשׁ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הָרוֹפֵא לוֹמַר. קַמֵּיעַ זֶה מוּמְחֶה רִיפִּיתִי בוֹ וְשָׁנִיתִי וְשִׁילַּשְׁתִּי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִיפֵּא לְאָדָם אֶחָד נֶאֱמָן לְאָדָם אֶחָד. לִשְׁנַיִם נֶאֱמָן לִשְׁנַיִם. לִשְׁלֹשָׁה נֶאֱמָן לְכָל אָדָם.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
איזהו קמיע מומחה. תוספתא הוא בפ''ה:
ריפא. בו לאדם אחד ג' פעמי' נאמן הוא לומר כך לאחד ואם לשנים נאמן הוא לשנים אבל אם ריפא לשלשה בני אדם נאמן הוא לכל אדם דמומחה לכל הוא:
יוֹצְאִין בְּקַמֵּיעַ מוּמְחֶה בֵּין בִּכְתָב בֵּין בָּעֲשָׂבִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מִיתְנִיתֵיהּ בְּהָהֵן סִילוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מַפִּיק בְּהַהוּא מוֹמְיַיקָה. אָמַר לוֹן. מִשֵׁם תַּכְשִׁיט. אִי מִשֵׁם תַּכְשִׁיט הֲוָא לוֹ וְדָנִיֵּאל לוֹסַר. וְהַֽמְנִיכָ֤א דִי דַֽהֲבָא֙ עַל צַוְּארֵיהּ. אִי מִשׁוּם מַשּׂאוּי בַשַּׁבָּת. נֵימָא. כָּל הַמְחוּבָּר לִכְסוּת הֲרֵי הוּא כִכְסוּת.
Traduction
– On appelle un homme compétent en amulettes celui qui a réussi à guérir ainsi 2 ou 3 fois. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: on ajoute foi au médecin lorsqu’il déclare que son amulette a réussi et qu’avec elle il a guéri 2 ou 3 fois. R. Samuel au nom de R. Zeira dit: celui qu’elle a guéri est seul digne de fois pour le porter, non d’autres; si elle a servi à 2 personnes, ces deux peuvent la porter; si enfin elle en a guéri 3, chacune sera digne de foi pour la porter. On peut sortir en portant l’amulette d’un homme compétent, soit qu’elle consiste en un écrit, soit en plantes, à condition de ne la porter ni au bracelet, ni à l’anneau. On demanda devant R. Yohanan s’il est permis de la porter enfermée dans un petit tube swlhn? Oui, répondit-il, puisqu’on défend seulement d’y adapter le bracelet, ou l’anneau. On demanda à R. Yohanan s’il est permis de sortir en ayant un ruban to maniacon au cou? -Non, fut-il répondu, parce que l’on ne porte pas d’objets de luxe depuis la captivité. Mais si c’est à titre général d’interdit, pourquoi n’était-ce pas défendu à Daniel, dont il est dit (Dn 5, 7): Il avait un collier d’or au cou? Et ce ne devrait pas être interdit à titre de charge défendue le samedi, puisqu’il a été dit plus haut (§ 1) que tout ce qui est attaché au vêtement en fait partie intégrante non interdite? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
לא בשיר ולא בטבעת. שאין דרך לשאת קמיע בכך:
מהו מיתניתיה בההן סילונה. הוא כמין שק בבגדו ומלפניו וכפוף הוא כמין סילון כדרך שעושין להטמין הכתבים בתוכו ומהו ליתן הקמיע בתוכו וא''ל תנינן ובלבד וכו' ומשמע הא בשאר מקומות מותר לצאת כשנתון בו:
מומייקה. הוא כמין ענק על הבגד סביב הצואר ואמר להן משום תכשיט הוא ואסרו לצאת אף לאיש כדאמרי' בסף הלכה דלעיל:
אי משום תכשיט הוא לו. כלומר שחזרו ואמרו לר' יונתן ואי משום תכשיט הוא קאמרת דלא יצא בו א''כ ודניאל לאסור דהא כתיב והלבישו לדניאל ארגונא והמניכא די דהבא על צואריה ובודאי לא היה מסירו ממנו מפני כבוד המלכות והיה לו איסור לצאת בו בשבת. ואי משום משאוי בשבת נמי לא חיישינן דדרך מלבוש הוא ותנינן כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות ומותר לצאת בו כדאמרינן בריש פרקין:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. מַכָּה שֶׁנִּתְרַפְּאָת נוֹתְנִין עָלֶיהָ רְטִייָה. שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. נוֹתְנִין עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. חוּץ מֵעָלֵי גְפָנִים שֶׁהֵן לִרְפוּאָה.
Traduction
R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Yossé: sur une plaie qui se cicatrise, on peut mettre un emplâtre, celui-ci ayant seulement pour but que le mal n’empire pas. R. Aboun au nom des rabbins de Babylone exprime le même avis. Cependant, dit R. Tanhouma, on en excepte les feuilles de vigne, qui servent à guérir.
Pnei Moshe non traduit
שאינו אלא כמשמרה שלא תחזור לפתוח ואינו אסור בכה''ג משום רפואה בשבת. וכן קאמר ר' אבון בשם רבנן דבבל:
חוץ מעלי גפנים. שאין ליתן עליהם שניכרין הן שדעתו לרפואה לפי שהן מסירין את הרושם של המכה:
אָמַר רִבִּי חוּנָה. הָדָא פוּאָה עִקָּר טַב סַגִּין טַב הוּא. כַּד דְּאִית לֵיהּ חֲמִשָּׁה קִטְרִין. שִׁבְעָה קִטְרִין. תִּשְׁעָה קִטְרִין טָבָא סַגִּין. וּבִלְחוּד דְּלָא יִתֵּן מַיי.
Traduction
R. Houna dit: la racine nommée Foa est une plante médicale, au suc avantageux, s’il y a 5, 7 ou 9 boutons à la tige, à condition qu’il n’en sorte pas de sève.
Pnei Moshe non traduit
הדא פיאה. עשב ששמו כך ויש בו סגולה לישא אותו עיקר טוב הוא מאוד אם בו ה' קשרים כדרך קשרי עשב או ז' או ט' ובלבד שלא יתן מים ע''ג בשבת שניכר שמתכוין ללחלחו:
אֵין קוֹרִין פָּסוּק עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. וְהָדֵין דְּקָרֵי עַל יַבְרוּחָה אָסוּר. בּוֹא וּקְרִי אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה עַל בְּנִי שֶׁהוּא מִתְבְּעִת. תֵּן עָלָיו סֵפֶר תֵּן עָלָיו תְּפִילִּין בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשָׁן. אָסוּר. וְהָא תַנֵּי. אוֹמְרִים הָיוּ שִׁיר פְּגוּעִין בִּירוּשָׁלִַם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן מִשֶּׁנִּפְגָּע כָּאן עַד שֶׁלֹּא נִפְגָּע. וְאֵי זֶהוּ שִׁיר פְּגוּעִין. יי מָה רַבּ֣וּ צָרָ֑י וְכָל הַמִּזְמוֹר. יוֹשֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן עַד כִּֽי אַתָּ֣ה יְי מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃
Traduction
On ne doit pas le samedi conjurer un mal par la lecture d’un verset, ni faire la récitation qu’il est d’usage de lire en cas de cueillette de la mandragore (249)Pour conjurer le danger que l'on supposait exister en ce cas. Voir Lagarde, Gesam. Abhandlungen, p. 67.; de même, on ne doit pas faire venir quelqu’un pour réciter la lecture d’usage contre les cauchemars des enfants, ni mettre auprès de lui, soit un rouleau de la loi, soit des phylactères, pour qu’il dorme. -Mais n’a-t-on pas enseigné qu’à Jérusalem même on récitait la prière contre les accidents? -La défense, dit R. Judan, s’applique au cas où l’accident est déjà survenu (et dont le souvenir inquiète le sommeil); mais avant qu’il arrive, il est permis de réciter cette invocation, où l’on demande la protection divine (250)''Ci-après, (Eruvin 10, 10); B. Chevouot 15b.''. En quoi consiste cette prière? Dans le (Ps 3): Eternel, que mes ennemis sont nombreux, etc., contre lesquels on sollicite la protection divine, et le (Ps 160): Celui qui est placé sous la protection du très haut, etc., jusqu’au verset 9: Car toi Eternel, tu es mon refuge, tu as placé ta demeure dans les hauteurs.
Pnei Moshe non traduit
יברוחה. כמין רוח רעה וקורא להבריחו מעליו אסור. א''נ על מכה ששמה כך שלפעמים מתגדלת בפה ר''ל כמין זה וקוראין אותה יברוחה על שם דודאים דמתורגם יברוחי:
בוא וקרי. אם אומר לאחד בוא וקרא על בני פסוק הזה מפני שהוא מתבעת או שאומר תן עליו ספר וכו' אסור וזה אפילו בחול אסור שאין מתרפאין בד''ת:
והא תני. שהיו נוהגין לומר שיר של פגעים בירושלים:
כאן משנפגע. אסור ועד שלא נפגע להגן עליו מותר:
Shabbath
Daf 36b
משנה: לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בַסַּיִיף וְלֹא בַקֶּשֶׁת וְלֹא בַתְּרִיס וְלֹא בָאַלָּה וְלֹא בָרוֹמַח וְאִם יָצָא חַייָב חַטָּאת. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָן לוֹ אֶלָּא גְנַאי שֶׁנֶּאֱמַר וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִיתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. בִּירִית טְהוֹרָה וְיוֹצְאִין בָּהּ בַּשַּׁבָּת. כְּבָלִים טְמֵאִין וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת:
Traduction
L’homme ne doit sortir ni avec une épée, ni avec un arc, ni avec un bouclier triangulaire, ni avec un écu rond (253)''Selon Bertinoro, c'est le mot italien Massa (masse d'armes); en arabe que les lexiques n'ont pas.'', ni avec une lance. En cas d’infraction, le sacrifice de péché est dû. C’est que, dit R. Eliézer, ce ne sont que des ornements. Selon les autres sages, au contraire, ce sont des objets qui sont à sa honte, comme il est dit (Is 2, 4): Ils forgeront leurs épées en hoyaux, leurs hallebardes en serpes; une nation ne lèvera plus l’épée contre l’autre, et ils ne s’adonneront plus à la guerre. La jarretière (periscelis) est pure (non susceptible d’impureté), et l’on peut en porter le samedi; mais les chaînettes de jonction peuvent être impures et ne doivent pas être portées le jour.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יצא האיש וכו'. תריס הוא מגן אלה הוא עשוי כמין דקר שנועצין אותו בארץ ויוצאין בו גם כן למלחמה ורומח הוא של ברזל ותקוע בעץ וכל אלו אינן דרך מלבוש לפיכך אם יצא חייב חטאת אבל שריון וקסדא ומגפיים דלעיל בהלכה ב' פטור משום דדרך מלבוש הן:
ר''א אומר תכשיטין הן לו ואינו חייב חטאת עליהן. שנא' וכתתו חרבותם לאתים וגו'. ואם הן כתכשיטין מפני מה יבטלו לעתיד:
בירית. זו שעשויה כמין אצעדה ומדבקת אותה סביב שוקה מזה ומזה ומטילין כבלים ביניהם והן תלויין בהבירית והכבלים עשויין לאלו הבתולות שפסיעותיהן גסות כדי שיתקצרו ולא יהיו נושרות בתוליהן ולפיכך הבירית היא טהורה שהיא תשמיש לכבלים ולאו כלי היא בפ''ע ויוצאין בה בשבת דלא חיישינן שמא תפול ותביא אותה בידה מפני שהוא דבוקה לבשר אבל הכבלים כלים הוי וטמאין ואין יוצאין בהן בשבת דשמא יפלו מן הבירית ותביא אותן בידה בר''ה:
הלכה: כָּתוּב וַחֲמוּשִׁים עָל֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְזוּייָנִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר מִּינֵי זָיִין. וְאֵי זוֹ הִיא הָאַלָּה. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַי רִבִּי יוֹסֵה. מֵאֵימָתַי תוֹרְמִין אֶת הַגּוֹרֶן. מִשֶּׁתֵּיעָקֵר הָאַלָּה. הָדָא אָֽמְרָה. כְּמִין דִּייקְרָן. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. חֲ֤גוֹר חַרְבְּךָ֣ עַל יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַֽהֲדָרֶֽךָ: מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים. לָאַטְיָן. וַֽחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת. לְמִגְזָיִין.
Traduction
A propos des diverses armes interdites, on rapporte ceci. Le verset (Ex 13, 18): Les enfants d’Israël montèrent de l’Egypte tout armés indique qu’ils emportaient 5 sortes diverses d’armes (256)Jeu de mots entre 5 et armes, exprimés tous deux par Hamesh. Qu’appelle-t-on hla? De ce que R. Jacob b. Sisi a enseigné (257)Maasser, 1, 6. que l’on prélève l’oblation sur une grange entière à partir du moment où la barre de délimitation est enlevée, on en conclut qu’il s’agit d’une tige armée en pointe, dicranon. R. Eliézer admettant le port de ces armes comme ornements, se fonde sur ce qu’il est dit (Ps 45, 4): Héros, ceins sur ta cuisse ton épée, ta majesté et ta parure; les autres rabbins prennent pour base le verset (Is 2, 4): ils changeront leurs épées en hoyaux, rapprochant ce dernier terme de celui de uni'' (258)Ainsi restitué par J. Lévy, WB., charrue; et leurs hallebardes en serpes, c.-à-d. en instruments de tonte.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב וחמישים וגו'. איידי דאיירי במתני' בכלי מלחמה מייתי לה הכא ודריש בחמשה עשר כלי זיין מדכתיב וחמושים דחמושים הוה משמע תרי פעמים חמשה דמיעוט חמשים שנים בחמשה ומדכתיב וחמושים להביא עוד פעם אחד חמשה:
ואיזו היא האלה. וקאמר דפשטינן לה מן מה דתני וכו' לעיל בפ''ק דמעשרות בהלכה ו' מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה ש''מ דאלה כמין דיקרן הוא ותוחבין אותו בקרקע לעשות הגורן סביבותיו וכשעוקרין אותו עושין כרי מן הגורן והוקבע למעשרות:
חגור חרבך וגו'. אלמא דלהדר הוא עשוי:
לאתים כמו לאטין שהן ברזלין ארוכין שקוצרין בהן מרחוק:
למזמרות למיגזיין וכך תרגומו שהן הברזל הקצר שתופסין אותו ביד לקצור דבר הקרוב לו:
הלכה: תַּנֵּי. לֹא יֵצֵא הַחַייָט בְּמַחַטּוֹ שֶׁבְּכֵלָיו. וְלֹא הַלִּבֶּלָּר בְּקוֹלְמוֹס שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְהַצַּבָּע בְּדוּגְמָא שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְלֹא הַשּׁוּלְחָנִי בְּדֵינָר שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְאִם יָצְאוּ הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אוּמָּן בְּאוּמְנוֹתוֹ חַייָב. הָא שְׁאָר כָּל הָאָדָם יוֹצְאִין בְּכָךְ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְאִם יָצָאת חַייֶבֶת חַטָּאת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בַנָּשִׁים. 36b בְּרַם הָכָא טְפֵילִין יוֹצְאִין בְּכָךְ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתוֹן דְּרַבָּנִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַכּוֹכֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְייָטוֹן׃ הָא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה חַייָב. וְדָא הִיא אוּמָּן בְּאוּמְנוֹתוֹ חַייָב. אָמַר רִבִּי אָבוּן. תִּיפְתָּר בְּאִשָׁה גִּידֶּלֶת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני לא יצא החייט במחטו וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ק בהלכה ג' עד תיפתר באשה גידלת ושם פירשתי:
דר' נחמיה זו היא. מתני' דקתני בטבעת שיש עליה חותם חייבת חטאת אלמא דלאו תכשיט היא לאשה ואע''ג דתנינן בפי''א דכלים תכשיטי נשים טמאין וקחשיב התם לטבעת בין שיש לה חותם בין שאין לה חותם מתני' דידן ר' נחמיה היא כדלקמן דס''ל בטבעת הלך אחר חותמה דעיקר טבעת היא בשביל החותם ואין דרך של אשה לחתום ולשלוח כתבים והלכך חייבת חטאת דלאו תכשיט הוא לה והא דתנינן התם דיש עליה חותם נמי תכשיט לאשה ההיא רבנן היא:
דתנינן תמן. בפי''ג דכלים עץ המשמש את המתכות טמא דהמתכות הוא העיקר והמתכות המשמשת את העץ טהורה כיצד וכו' טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג והוא עץ קוראל''ו בלע''ז טמאה דהטבעת היא העיקר והחותם אינו אלא כמשמש שלה ואם הטבעת של אלמוג והחותם של מתכות טהורה דהעיקר של עץ הוא ופשוטי כלי עץ טהורין דמקום מושב החותם לאו בית קיבול מיקרי שאין בית קיבול אלא העשוי למלאות בו וזה כבר ממולא הוא:
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּירִית. כָּל שֶׁהִיא יְחִידִית. כְּבָלִים. כָּל שֶׁהַשַּׁלְשֶׁלֶת בֵּנְתַיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בִּירִית זוֹ אֶצְעָדָה. דָּמַר רַב יְהוּדָה. וַנַּקְרֵ֞ב אֶת קָרְבַּ֣ן יְי אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּעַ֭ת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְי׃ אֶצְעָדָה זוֹ כֳּדוֹפּסֶלָּה. צָמִיד שֵׁרַייָא. כָּמַה דְאַתָּ אָמַר. וְהַצְּמִידִ֖ים עַל יָדֶֽיהָ. טַבַּעַ֭ת עִיזְקַייָא. עָגִ֣יל קְדָשַׁייָא. כָּמַה דְתֵימַר וַֽעֲגִילִי֖ם עַל אָזְנָיִ֑ךְ. וְכוּמָ֑ז. יֵשׁ אוֹמְרִין. זֶה טֻפּוֹס שֶׁלְּרָחָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִין. זֶה טֻפּוֹס שֶׁלְּדֲדִּים.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: on nomme: jarretière, celle qui est isolée, et le terme suivant de la Mishna désigne l’objet de jonction relié entre les 2 côtés par une chaînette. Selon R. Juda, la Birith est une sorte de bracelet, car il explique ainsi les diverses appellations de ce verset (Nb 31, 50): Nous apportons l’offrande à l’Eternel, chacun ce qu’il a trouvé, des joyaux d’or, des jarretières, des bracelets, des anneaux, des pendants d’oreilles et des colliers, afin de faire propitiation pour nos personnes devant l’Eternel. Le 1er terme désigne la jarretière; le suivant, le bracelet, comme il est dit (Gn 24, 22): et les bracelets pour mettre à ses bras; le 3e est l’anneau; le 4e, les pendants d’oreilles, comme il est dit (Ez 16, 12): et des pendants à tes oreilles; enfin le dernier terme désigne selon les uns, une forme tupo'' de matrice; selon d’autres, celle des seins.
Pnei Moshe non traduit
יחידית. על שוק אחד וכבלים בזמן שהבירית על שתי שוקיה והשלשלת בינתיים:
בירית זו אצעדה וכו' כרופסלה. כך היא נקראת לאצעדה שבשוק:
טירייא. שנותנין על היד כמה דאת אמר וכו':
עזקייא קדשייא. תרגום שלהן:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר רַב נַחְמָן. דְּרִבִּי נְחֶמְיָה זוֹ הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. טַבַּעַת שֶׁלְּמַתֶּכֶת וְחוֹתָם שֶׁלָּהּ שֶׁל אַלְמוֹג טְמֵאָה. טַבַּעַת שֶׁלְאַלְמוֹג וְחוֹתָמָהּ שֶׁלְּמַתֶּכֶת טָהוֹר. תַּנֵּי. רִבִּי נְחֶמְיָה מַחֲלִיף. וְכֵן הָיָה רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. בְּטַבַּעַת אַחַר חוֹתָמָהּ. בְּסוּלָּם אַחַר שְׁלִיבָיו. בְּקוֹלָב אַחַר מַעֲמִידָיו. וְנָעוּל אַחַר סמנייריו. אָמַר רִבִּי אילָא. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּשֶׁהוֹצִיאָהּ לַחְתּוֹם בָּהּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. הָֽיְתָה עֲשׂוּיָה לְכָךְ וּלְכָךְ. הוֹצִיאָהּ לַחְתּוֹם בָּהּ חַייָב. הוֹצִיאָהּ לְשֵׁם תַּכְשִׁיט פָּטוּר אַף עַל הַחוֹתָם. שֶׁאַף הַחוֹתָם טְפֵילָה לְתַכְשִׁיט.
Traduction
(254)En tête de ce, se trouve un passage déjà cité ci-dessus, 1, 6.. R. Aha dit au nom de R. Nahman: est-ce que notre Mishna, en interdisant l’anneau muni d’un cachet, n’est pas exclusivement conforme à l’avis de R. Néhémie, puisqu’il dit ailleurs (255)(Kelim 13, 6).: lorsque sur un anneau de métal il y a un cachet de corail (santal?), il est susceptible d’impureté; si au contraire l’anneau est de corail et le cachet en métal, il restera pur; or, on a enseigné que R. Néhémie intervertissait ces conditions et disait: pour la bague, on se règle d’après le cachet; pour l’échelle, d’après les marches; pour la colonne des crochets de suspension (chalybs), d’après les clous; pour les serrures, d’après l’ouverture. On peut admettre, dit R. Ila, que la Mishna est conforme à l’avis de tous, et c’est défendu parce qu’il s’agit d’une femme emportant l’anneau pour sceller. R. Samuel dit au nom de R. Zeira: si cet anneau a un double but, de cachet et de bijou, il est défendu de le porter pour l’employer en cachet; si c’est à titre de bijou, on n’est pas coupable en l’ayant porté, malgré le cachet qui s’y trouve, celui-ci n’étant qu’un accessoire.
Pnei Moshe non traduit
ותני עלה ר' נחמיה מחליף. דתני בתוספתא בבבא מציעא דכלים פ''ג טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג ר' נחמיה מטהר וטבעת של אלמוג וחותמה של מתכות טמאה וכן היה ר''נ אומר וכו' בסולם אחר שליביו אם השליבין של מתכות טמא ובקולב הלך ג''כ אחר שליביו והכי הוא בתוספתא וכאן הוא ט''ס. דאחר מעמידיו אליבא דחכמים הוא. קילב הוא עץ ארוך שמעמידין לפני החנות ויש בו יתידות ומסמרין תקועין לתלות בהן איזה דבר. ובעול אחר סמנייריו והן סמלוניו ויתידיו התקועין בו וא''כ מתני' כר' נחמיה וכדאמרן:
תיפתר. להמתני' כדברי הכל דמיירי כשהיציאה לחתום בה כלומר שנתנה על ידה שיהא מוכן לחתום בה לעת הצורך ויצאת כך בשבת דבכה''ג אפי' לרבנן חייבת דלאו לתכשיט נתכוונה להיות על ידה והוי כמוציא דבר שאינו תכשיט:
היתה עשויה לכך ולכך. טבעת שהיא עשויה פעמים להתקשט בה ופעמים לחתום בה אם הוציאה שתהא מוכנת לחתום בה חייב ואם לתכשיט פטור אף על החותם לפי שעכשיו אף החותם טפילה היא לתכשיט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source